אחד הדברים שמאפיינים ביותר מעבר דירה הוא הבירוקרטיה הקשה שעוברים במספר תחומים רחב כל כך. זה מתחיל ברישומי ארנונה, חשמל, גז ומים, ממשיך בוועד בית, הוצאת תו חניה לרכב ומגיע עד לבחירת חבילת התקשורת הביתית שקובעת מי תהיה תשתית האינטרנט שלנו, הספקית, חברת הטלפוניה וכמובן שידורי הטלוויזיה. מאמר זה מתמקד בבחירת ספקית שידורי הטלוויזיה ותציג מספר אופציות שלא תמיד מוכרות לנו – עידן פלוס, צלחת לווין ואפשרויות אחרות שאינן התחברות לטלוויזיה בכבלים או בלווין.
האופציה המוכרת
בדרך כלל שאנו עוברים דירה, שואלים אותנו תמיד אם התחברנו להוט או ליס ושוכחים אופציות כמו ממיר DDT עידן פלוס או צלחת לווין. הכוונה כמובן לשתי חברות התקשורת הגדולות בישראל ששולטות בשידורי הטלוויזיה בכבלים וזו שבלווין. מה שמאפיין כל אחת מהן זה המחיר החודשי הגבוה שאנו משלמים לכל אחת מהן וההתחייבות שלנו אליהם לפרק זמן של מינימום שנה אחת. אין זה פלא שרבים מחפשים אפשרויות אחרות, אפשרויות שקיימות בשוק ונגישות לכולנו.
התקנת צלחת לווין
צלחת לווין היא למעשה מכשיר אלקטרוני עגול בצורת צלחת (מכאן שמו) אשר מונח על גג הבניין או תלוי מחוץ לחלון וקולט שידורי טלוויזיה בלוויין מכל מקום בעולם. ככל שהצלחת מתוחכמת יותר כך היא מצליחה לקלוט למרחקים ארוכים יותר, עד שלעיתים מדובר אפילו על שידורים מארה"ב וקנדה. לאחר שאותן צלחות לווין קולטות את השידורים, הן מעבירות אותן לממיר דומה לזה של עידן פלוס אשר מפענח את הקידוד והופך אותו לשידור טלוויזיה רגיל שניתן לצפייה בכל טלוויזיה. העלות של מערכת כזו היא עלות חד פעמית של צלחת לווין וממיר לכל טלוויזיה. מחיר ממוצע של צלחות לווין אלה לא עובר את האלפיים שקלים וכך ניתן לקלוט עשרות אם לא מאות ערוצים במחיר חד פעמי של פחות משנה (אם לא חצי שנה) של התחייבות לחברות התקשורת הגדולות.
ממיר עידן פלוס
עידן פלוס גם הוא מאופיין בתשלום חד פעמי של קניית ממיר ומאפשר צפייה של מספר ערוצים ללא תשלום נוסף. מדובר על הערוץ הראשון, הערוץ השני (קשת ורשת), ערוץ 10, 33 וערוץ הכנסת. בקרוב יתווספו ערוצים נוספים כמו מורשת, המוזיקה ועוד.
לסיכום, כשנכנסים לדירה חדשה אין צורך לרוץ ולהתחייב ליס או להוט, לעיתים ממיר עידן פלוס או התקנת צלחת לווין יכולים לעשות את אותה העבודה.
